עדכון אחרון: דצמבר 2020
אבחנה
האבחנה הסופית של זיהום בדרכי השתן (זד"ש) מבוססת על תרבית שתן חיובית. יחד עם זאת עקב הצורך באבחון מהיר, וחומרת הזיהום בעיקר בתינוקות וילדים צעירים, נהוג להשתמש בבדיקת השתן לכללית (Urinalysis ) ומיקרוסקופיה כמדדים מידיים בעלי ערך מנבא חיובי או שלילי לקיום הזיהום.
רגישות בדיקת השתן לכללית בפעוטות <6 חדשים, אינה מספקת. מעל גיל 6 חדשים הערך המנבא השלילי של בדיקת שתן לכללית תקינה הוא גבוה מאד, וניתן להשתמש בה לשלילת זד"ש, ולבצע תרבית שתן רק לילדים עם בדיקת שתן כללית חיובית. כשקיים חשד קליני גבוה לקיום זד"ש -מומלץ לקחת תרבית שתן גם אם בדיקת השתן לכללית היא תקינה, ובעיקר בתינוקות < מ 6 חודשים.
ניתן גם להיעזר במיקרוסקופיה של השתן.
בתינוק בגיל 2-6 חודשים עם חשד לזד"ש לקחת שתן לכללית ותרבית על ידי קטטר או SPA. בבנים נימולים ניתן לנסות אפשרות לקיחה דרך אמצע הזרם.
בתינוקות מעל גיל 6 חודשים ועד גיל שליטה ניתן לקחת דגימת שתן לכללית ע"י שקית ובאם תוצאות הכללית חשודות לזד"ש יש לקחת תרבית על ידי קטטר או SPA. בבנים נימולים ניתן לנסות אפשרות לקיחה דרך אמצע זרם. אין לקחת תרבית שתן משקית עקב סיכוי גבוה מאד לקבלת תשובה חיובית כזובה. תרבית שתן הנלקחת בצורה זו היא אינפורמטיבית רק אם היא שלילית.
בילדים השולטים על מתן שתן הדרך המקובלת לקבלת שתן כללית ותרבית היא אמצע זרם.
אבחנה מעבדתית של זד"ש על ידי תרבית בילדים שאינם מטופלים באנטיביוטיקה ועל פי התמונה הקלינית:
| אופן לקיחת תרבית השתן | מספר החיידקים בדגימה (למ"ל) | סבירות לזיהום | הערות |
| ניקור על חיקי (SPA) | ≤ 100 | > 99% | |
| צינתור שלפוחית השתן
| > 104 | אבחנתי | אבחנתי – בנוכחות סימנים ותסמינים מתאימים |
| 103-104 | חשד- לחזור | ||
| אמצע זרם – בן | >104 | סביר ביותר | > 103 מושבות של מתג גרם שלילי – בנוכחות סימנים ותסמינים מתאימים |
| אמצע זרם- בת | >105 או שתי דגימות > 104 | 95% או 90% |
- כשצומחים שני פתוגנים המעבדה תדווח על זיהוי ורגישות של שניהם.
- בילדים הסובלים מזיהומים חוזרים או כרוניים יש להתחשב בצמיחה משמעותית (>105)
טיפול
טיפול אמפירי
הטיפול המומלץ בזד"ש בקהילה בתינוקות וילדים > גיל חודשיים:
| שם גנרי | שם מסחרי | מינון יומי | מנות ביום | משך (ימים) | יעילות רפואית |
| קו ראשון | |||||
| Cephalexin | Ceforal | 50 (mg/kg/day) | 3 | 7-10 | 1 |
| Trimethoprim sulfamethoxazole (כטיפול אמפירי רק במידה והילד לא מקבל טיפול מניעתי ברספרים) | Resprim | 8 של ה-TMP (mg/kg/day) 1 מ"ל לק"ג ליממה | 2 | 7-10 | |
| Nitrofurantoin לדלקת השלפוחית בלבד (ציסטיטיס) | Uvamin | 5-7 (mg/kg/day) | 3 | 7-10 | |
| Amoxicillin לזיהומים ע"י אנטרוקוק | Moxypen | 40 (mg/kg/day) | 3 | 7-10 | |
| קו שני | |||||
| Cefuroxime axetil** | Zinnat | 30 (mg/kg/day) | 2 | 7-10 | |
| Amoxicillin-clavulanate | Augmentin | 45 (mg/kg/day) | 2 | 7-10 | |
** לא מכסה אנטרוקוק
המשך טיפול
לאחר קבלת תשובת תרבית השתן יש להתאים את הטיפול לסוג החיידק ורגישותו לאנטיביוטיקה. בילדים המגיבים קלינית, אין צורך לחזור על התרבית בגמר הטיפול.
במידה ואין תגובה קלינית אחרי 72 ־ 48 שעות, למרות שהחיידק שצמח בתרבית השתן רגיש לתכשיר יש לבדוק את היענות הילד והוריו לטיפול, לחזור על תרבית השתן ולשקול ביצוע סונר כליות. במקרה זה יש לשקול להפנות את הילד לחדר מיון.
מקורות
Nelson Textbook of Pediatrics, 2-Volume Set, 21st Edition, Robert M. Kliegman & Joseph St. Geme