עדכון אחרון: ינואר 2022

ביטוי קליני ואבחנה

• צבר נגעים וסיקולרים (שלפוחיות) באזור פרי אורלי, או בגניטליה, עכוז או גב.
• המופע הקליני של HSV  גניטלי ראשוני יכול לכלול סימנים סיסטמים כגון חום חולשה כאבי ראש וגב, ואצירת שתן.
• לאחר זיהום ראשוני, HSV  נותר רדום בתאי העצב, לכל החיים עם שפעול במרווחי זמן ובעצימות שונה.
• תיתכן הפרשת הנגיף עם או בלי סימנים עוריים.
• לעיתים קיים פרודרום של עקצוץ או צריבה מקומית.

אבחנה- לרוב קלינית. בדיקת  PCR על ידי מגע של מטוש ייעודי מנוזל שלפוחית שנעשה לה unroofing בתחילת המחלה היא בדיקת הבחירה ובעלת רגישות וסגוליות גבוהות.

אין צורך בבדיקה סרולוגית   ל- HSV-1  או HSV-2

 מחולל

1-HSV  הוא לרוב הגורם האטיולוגי השכיח של נגעים שלפוחיתיים  בעור הפנים  ובריריות הפה.

HSV-1-2 לרוב מזהם את איברי המין ומערכת העצבים המרכזית.

טיפול

טיפול מקומי

המחלה חולפת גם ללא טיפול. בריאקטיבציה  קלה של הרפס אורולביאלי אפשר גם  לא  לטפל, או להסתפק בטיפול מקומי במשחה המכילה אציקלוביר 5% או פנציקלוביר 1% (ניתן לרכישה גם ללא מרשם), וזאת ברגע שהמטופל חש סימפטומים ראשוניים.

טיפול פומי

(המלצות אלה מתייחסות לזיהום גניטלי  או אורולביאלי במטופל עם מערכת חיסון תקינה)

• אירוע ראשוני בהרפס גניטלי מהווה התוויה לטיפול פומי סיסטמי, למשך 7-10 ימים.
• אירועים חוזרים של HSV-1-2  – גניטלי או אורולביאלי – בהתאם לחומרת המחלה ולתדירות הופעתה.
  משך טיפול קצר יותר באירועים חוזרים-5 ימים.
• מומלץ להתחיל טיפול מוקדם ככל האפשר.

ניתן לשקול טיפול "אפיזודי" לעומת טיפול סופרסיבי קבוע–בדיון עם המטופל.
יתכן shedding ברמה נמוכה של נגיף גם עם טיפול מונע סופרסיבי.